לזרוב נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ 557604147

פסק דין

עניינה של תביעה זו חיוב כרטיס האשראי של התובעת. לטענת התובעת היה זה שלא על פי הרשאה ואילו הנתבעת טוענת כי נקשרה בין הצדדים עסקה ומכאן החיוב.

סיפור המעשה הנו כדלקמן: התובעת התקשרה לנתבעת וניהלה שיחה עם נציג. השיחה נסובה סביב רצונה של התובעת לרכוש שני מכשירי סלולר עבור בתה ואחותה וכן בירור אודות אפשרות רכישת חבילת דקות. לאחר סיומה של השיחה קיבלה התובעת הודעת טקטס לפיה כרטיס האשראי שלה חוייב בגין עסקה זו. התובעת התקשרה למחרת היום וטענה בכעס כי לא היתה לנתבעת זכות לחייב את כרטיס האשראי שלה שכן טרם נכרתה עסקה סופית. הנתבעת סברה כי השיחה משקפת עיסקה ולכן חייבה את כרטיס האשראי. להשלמת התמונה אציין כי בפועל לא שילמה התובעת דבר, שכן מדובר היה בחיוב רעיוני בכרטיס האשראי אשר לא הבשיל לכדי משיכת כסף בפועל מחשבונה שכן החיוב בוטל לאור טענות התובעת.

המחלוקת בין הצדדים נובעת מפרשנות שיחת הטלפון שקיימה התובעת עם נציג הנתבעת. האזנתי במהלך הדיון לחלקים נרחבים מהשיחה שהינה ארוכה יחסית, והתרשמתי כי התובעת הזמינה שני טלפונים סלולריים והתלבטה בין מספר חבילות אפשריות וכן ביחס למכשיר מסויים. בחלקים מסויימים בשיחה ניתן להבין כי התובעת גיבשה עמדה סופית ובחלקים אחרים ניתן להבין כי היא מבקשת להחליט סופית כאשר הנציג יגיע לביתה למחרת היום עם המכשירים. ניתן היה להבין מהשיחה שהתובעת רוצה שיגיע אליה נציג עם המכשירים ובכך רואה היא אות לכך שטרם גיבשה דעתה ואילו הנתבעת טוענת כי הוסכם שיגיע שליח ומכאן שהעסקה הוסכמה סופית, שהרי השליח רק מוסר את המכשיר שנרכש ולא מנהל מו"מ כלשהו עם הצרכן. הנה כי השליח מכונה על ידי התובעת נציג ועל כן כל צד רואה בהגעתו תימוכין לשיטתו.

לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הביעה גמירות דעת ברורה, אשר היה בה לאפשר לנתבעת לחייב את כרטיס האשראי שלה. היה נכון לעשות כן רק לאחר הפגישה שתוכננה למחרת היום והיה נכון לעשות זאת בכתב בחתימת ידה של התובעת ולא תוך הסתמכות על שיחת הטלפון. התובעת נשמעת בשיחה כמי שטרם החליטה סופית באשר למכשירים או לחבילה שתרכוש ואף כאשר ניתן להבין כי קיבלה החלטה, נראה כי מבקשת היא שיגיע לביתה נציג לצורך החלטה סופית.

יחד עם זאת, נראה כי מדובר באי הבנה בין הצדדים, בשל השינויים החוזרים ונשנים בדעתה של התובעת במהלך השיחה והנתבעת לא ביקשה לכפות על התובעת עסקה שלא רצתה בה. ואולם, דווקא חוסר ההחלטיות של התובעת אמור היה להביא את הנתבעת להמנע מחיובה על סמך שיחת הטלפון ונכון היה, כאמור, לעשות זאת באופן ישיר מולה ובכתב והכל על מנת שיושג בטחון שהצרכן אכן מבקש לרכוש את מה שהנתבעת סבורה שהוא מבקש. לא היה כל קושי לצייד את השליח, שהיה אמור לספק את המכשירים למחרת היום בהסכם ולחתים את התובעת.

סיכומו של דבר הנתבעת לא הייתה רשאית לחייב את כרטיס האשראי של התובעת. ואולם, כאשר מצאתי כי לא היה זה עקב חוסר תום לב אלא בשל טעות וכאשר לא נגרם לתובעת נזק כספי, לא ראיתי לחייבה בפיצוי בגין עגמת נפש כלשהי ואני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום+אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: